בהתחלה, היו שנים שלא הסכמתי שבסטודיו שלי יהיה בלט קלאסי.

ולא כי לא היה שימוש בבלט, כי כמו שהסברנו- אי אפשר ללמוד לרקוד באופן מקצועי בלי בלט קלאסי. ואני, כמו כל מנהלת פרפקציוניסטית- לא יודעת לעשות דברים "לא מקצועיים". לא יודעת… וגם לא רוצה…..

אז ממילא בכל השיעורים שלי הכנסתי המון בלט, המון יסודות, המון בסיס. אבל לעשות חוג בפניי עצמו של בלט קלאסי נורא חששתי.

וזה למה?

הבלט הקלאסי עם כל אצילותו, בא מאומות הגויים ובמקור, דורש המון משמעת, דיוק, יציבות, חדות ובמילים אחרות- שלמות.

הלבוש שנדרש ברוב המקומות שמלמדים בלט קלאסי, כולל אופן העברת השיעורים באופן בלתי מתפשר- בעיניי הורס ערך של בת או אישה יהודיה.

הדבר החשוב ביותר בעיניי זה מה הערך ומה המטרה ואם יש משהו שעלול לפגום בערך היהודי שבי- הפסדתי ובגדול.

ריקוד, אחרי הכל זה לא ערך. זהו אמצעי. מטרת הריקוד זה להיות בכושר, לעבוד נכון ובריא יותר עם הגוף, להנות ולשמוח ולקבל כוחות לעבודת הבורא.

אם אני מגיעה למטרה ע"י אמצעי שפוגע במטרה האמיתית של חיי- לא הרווחתי כלום.

לפני תקופה לא ארוכה, החלטתי להכניס את שיעורי הבלט הקלאסי גם אליי לסטודיו וזה מתוך המון המון לקיחת אחריות והצבת גבולות מאד ברורים.

ראשית, הלבוש אצלנו בכל החוגים הוא אותו לבוש עדין וצנוע כיאה לבת ישראל.

יותר מכך- המורה- משמשת דוגמא אישית מדהימה לעדינות, יראת שמיים וריקוד לשם אמצעי ולא כמטרה.

הערכים שמועברים בעיניי חשובים מאד ולכן כל מורה עוברת אצלי סינונים במספר מסננות….

בנות מקבלות שיעור בלט קלאסי ברמה מקצועית מדהימה, עם מורה בעלת נסיון של שנים בארץ ובחו"ל ועם זאת לא שוכחות מה העיקר בחיים.

אני שמחה לראות את הבנות נבנות באופן כה מיוחד!!!!

ויהי רצון שאף פעם לא תצא תקלה תחת ידינו.